באמצע מישור הבזלת שמתחת למושב שעל, בין עדר כבשים מנומנם למטעי הנשירים מתגלה לי מתחם…

סיכום נתוני נטיעות, עקירות ומכירות בגידולים הנשירים
מאת: אביטל כיטוב, רכזת הגנת הצומח, היחידה לחקלאות וחדשנות גולן, ד"ר עקיבא לונדון, רכז האגרונומים ברבנות הראשית לישראל
בסתיו האחרון שולחן נשירים ביחידה לחקלאות וחדשנות גולן העלה את הצורך של מגדלי הנשירים ובעיקרם מגדלי הגלעיניים ברמת הגולן להבין את תמונת המצב העדכנית הנוגעת לגידוליהם: היקפי נטיעות, ייצור, צריכה ומחירי שיווק. בהיעדר שולחן ארצי פנינו לכלל הגורמים במרחב על מנת לרכז כמה שיותר מידע רלוונטי להצגה בכנס נשירים שהתקיים במכון שמיר ב-1.1.23. בעקבות הפניות לאחר הכנס ומתוך כוונה שנתונים אלו יגיעו גם למגדלים שלא היו בכנס, אנו מביאים בפניכם את המידע אשר רובו חשוף לציבור באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ובטבלאות אשר מתפרסמות ע"י משרד החקלאות מפעם לפעם. מעבר לכך, נתוני הרבנות הראשית נאספו ע"י הגעתם של אנשי הרבנות לכל נוטע ולכל ומטע. יש להדגיש כי אין בנתונים המוצגים כאן המלצות או הדרכות מכל סוג.
תכלול מספרי הדונמים בגידולים נשירים נבחרים מנתוני הרבנות הראשית

טבלה 1: דונמים נטועים ותכנוני עקירה בגידולים נשירים נבחרים, הנתונים אינם כוללים את שטחי המועצות המקומיות בצפון רמת הגולן
באופן כללי ניכר כי למעט בגידול התפוח, בכלל הגידולים המופיעים מגמת הנטיעה מתרחבת, זאת על אף שנת השמיטה של 2022. בשלוש השנים האחרונות נראה כי שלושת הגידולים בעלי היקף הנטיעות הנרחב ביותר ביחס לסך הנטיעות בארץ הם הקיווי, המשמש והדובדבן. יחד עם זאת, גם היקפי העקירות המתוכננות לשנה הקרובה בגידולים אלו הוא הגדול ביותר ביחס לסך הנטיעות הארצי שלהם.

סך היבול (טון) הארצי מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
מנתוני הלמ"ס עולה כי שנת 2021 הייתה שנה קשה ליבולי הדובדבן/גודגדן והמשמש. כידוע, בשנה זו סבלו גידולים אלו מחורף חם ועל כן לא צברו את מנות הקור הנדרשות להם. גם בגידול המשמש שנת 2020 הייתה שנת יבול נמוך על אף העלייה בהיקפי הנטיעה שהוצגה בטבלה בסעיף 1. ייתכן כי ירידה זו נובעת מהכניסה ההדרגתית של המשמש לפריון מלא כפי שהושג בשנת 2022.
גם בגידולי האפרסק נראתה ירידה משמעותית ביבול הארצי השנתי כתוצאה מהחורף החם בשנת 2021 בעוד שבענף האגסים היבולים הארציים בשנה זו דווקא היו הגבוהים יותר בארבע השנים האחרונות. בניגוד לנתוני היבול הארציים בשאר הגידולים המובאים כאן, לפי נתוני הלמ"ס בגידול השזיף נצפתה מגמת ירידה עקבית ביבולים בארבע השנים האחרונות.
מכר ברשתות השיווק (טון) מנתוני החטיבה למחקר, כלכלה ואסטרטגיה, משרד החקלאות
2019 | 2020 | 2021 | 2022 | |
אפרסק | 9303 | 10356 | 6304 | 9284 |
נקטרינה | 1385 | 11550 | 6046 | 10187 |
בהתייחס לנתוני החטיבה למחקר, גם באפרסק וגם בנקטרינה נרשמה מגמה דומה של עלייה במכר לרשתות השיווק בין 2019 ל-2020 ואז נפילה ב-2021 של יותר מ-50%. בין 2021 ו-2022 חלה שוב עלייה במכירה כך שנמכרו ב-10,000 טון שנתי, כפי שנמצא ב-2019.
התוצרת מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הנוגעים למחירי הפירות הנשירים נלקחים מתוך דיווחים תקופתיים של מועצת הצמחים ועוסקים בעיקר במדדים ובשינויים במחירים. אף על פי כן, מחירים אבסולוטיים לפי משקל נמצאו בדו"ח הרבעון השלישי של 2022 ל"סטטיסטיקה לחקלאות" עבור אפרסק לבן, אגס ספדונה ושזיף סגול גדול. בשלושת הגידולים נרשמה ירידה במחיר לק"ג בין שנת 2021 לשנת 2022, באפרסק הלבן ירידה זו היא הדרמטית יותר מבין השלושה וניתן לשער כי מקורה בעלייה בייצור לדונם המוצגים בסעיף 2 לעיל.

מחירים שנתיים כוללים (מיליון ₪)
המחירים השנתיים של 2022 טרם פורסמו אולם בהשוואה למשקלי התוצרת המפורטים בסעיף 2 משנים 2019-2021 ניתן ללמוד על מגמות שונות בכל גידול:
באגס, עם העלייה הקלה בתפוקה בין שנים 2020 ל-2021 חלה ירידה קלה במחיר אולם בהמשך, בין שנים ,2020-2021 חלה עלייה של 702 טון ארציים אשר התבטאה בעליה בערך התוצרת מ-155 ל-160 מיליון ₪ סך הכל.
באפרסק, העלייה בייצור בין 2019 ו-2020 לא שינתה משמעותית את ערכם הכולל של האפרסקים אולם הירידה הגדולה בתפוקה בין 2020 ו-2021 הקפיצה את ערכם של הטונות הנותרים מ-400 ל-418.8 מיליון ש"ח.
בשזיף, על אף הירידה המתמדת של כ-5 טון לשנה בייצור, תנודת המחירים מלמדת על ירידה בפידיון בשנת 2020 אשר עמדה על כ-160 מיליון ₪ לעומת השנים לפני ואחרי (2019 ו-2021) אשר עמדו על כ-204 מש"ח בממוצע.

במשמש, עם הירידה החדה ביבול בין 2019 ל-2020 נרשמה ירידה מתונה בפידיון מ-78.5 ל-74.4 מלש"ח אולם עם הירידה המתונה יותר בין 2020 ו-2021 נרשמה ירידה חדה מ-74.4 ל-62.5 מלש"ח (לא מוצג).
סיכום
החוסר בהתארגנות ארצית של ענף הגלעיניים מביא לחוסר בנתונים רציפים ממקור יחיד ועל כן אספנו לדוח זה מנתוני משרד החקלאות, הרבנות הראשית לישראל והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לצורך הרכבת תמונה כמה שיותר מהימנה.
מנתוני הרבנות אנו למדים כי מכלל הגידולים הנשירים פעולות העקירה והנטיעה הנרחבות יותר מתקיימות בגידולי הקיווי, המשמש והדובדבן. מנתוני הלמ"ס כמו גם נתוני החטיבה למחקר עולה כי הגידולים אשר סבלו מהחורף החם בשנת 2021 יותר מהשאר היו האפרסק, הנקטרינה המשמש והדובדבן וכי ב-2022, להוציא את הדובדבן, עדיין לא הושגו יבולי 2020, השנה אשר קדמה לחורף החם. כצפוי, בשנת 2021 נצפתה עלייה בפידיון הכללי של יבולי האפרסק אולם בשנת 2022, ככל הנראה עם הפיצוי ביבולים, באפרסק, באגס ובשזיף נרשמה ירידה במחיר לק"ג.
שנת 2023 מסתמנת כשנה מעוטת גשמים אולם ברוכה ביותר מנות קור משנת 2021 ועל כן תקוותנו כי כלל המגדלים יזכו לראות פרי בעמלם ולפדותו בכבוד.
תודות
אנו מודים לשותפים באיסוף המידע המוצג לפניכם: ציפי פרידקין, אמיר בראנסי, ד"ר זיו בר נחום וארז אוסמן מהחטיבה למחקר, כלכלה ואסטרטגיה במשרד החקלאות, לשמעון אנטמן ממועצת הצמחים, לענת זיסוביץ' משה"ם ולד"ר עקיבא לונדון מהרבנות הראשית לישראל.
ליצירת קשר
אביטל כיטוב, רכזת הגנת הצומח
avitalk@gri.org.il
052-8348409