שבות אל אדמתן

שעת בוקר מוקדמת בחלקת הדסים בסמוך למושב נוב. זה שיא עונת ההדס שנקטף כעת לקראת חג הסוכות המתקרב בצעדי ענק והמגדלים לחוצים להספיק לקטוף ולעבד כמה שיותר ענפים כדי להספיק לשווק אותם בארץ ובעולם. בין שיחי ההדס הגבוהים מבצבצים ראשים ושיחה עברית תוססת קולחת בין הפועלים העמלים. כן קראתם נכון, פועלים שמחים משוחחים בינם לבין עצמם בעברית. למרות שנדמה שכבר אין צורך להציג אותם, הפועלים האלה הם בנים שלומדים בישיבת רגבים בנטור או 'רגביסטים' כמו שהם אוהבים לקרוא לעצמם. תזהו אותם או אותן – כי יש גם תוכנית מקבילה לבנות ברמת מגשימים – לפי מוטיבציית העל שלהם, החיוך, העיניים הצוחקות והשאיפה העמוקה לעשות את העבודה הכי טובה לטובת החקלאי.

תוכנית רגבים החלה לפני כ-15 שנה בקיבוץ טירת צבי על ידי אודי צוקר ממירב. צוקר הגה מסגרת שמשלבת עבודה חקלאית עם לימודי תיכון ובגרות מלאה. הרעיון המהפכני תפס תאוצה ועם השנים קמו 6 מוסדות דומים ברחבי הארץ בגולן, בבנימין, בנגב, בבית זרע וברתמים שבדרום. 5 תוכניות מיועדות לבנים ו-2 לבנות. כיום מאוגדים כל המוסדות תחת רוח הגולן. 

לאה קליינשפיז, מנהלת רגבים בנות, שיקראו מעתה לטובת הנוחות 'רגבות', מספרת על הרעיון מאחורי התוכנית. "נקודת המוצא היא שאנחנו רואים בחקלאות הישראלית ערך לאומי עליון מפה אנחנו מתחילות, זה המצפן שלנו ומכאן הכל נגזר. כלומר אנחנו פורטות את הערך הזה לעבודה יום יומית קשה ומאתגרת. אסור להתבלבל הבנות שלנו אינן בנות שנפלטות מהמסגרות הקונבנציונליות, בדיוק להפך. ההישג הנדרש אצלנו מאד גבוה והן יודעות שהן באות לסדר יום עמוס ולעבודה פיזית קשה שדורשת התמסרות. יפה לראות שעם הזמן העבודה הקשה הזאת מחזקת את התלמידות ומעניקה להן בחזרה עוצמות וכוחות שפחות רואים במקומות אחרים".

איך נראה סדר היום ברגבות?

"כמו כל חקלאי גם היום שלנו מתחיל מוקדם בבוקר. הבנות קמות עם שחר ומחולקות לקבוצות. כל קבוצה של כ-10 בנות יוצאות לשטח עם מחנכת או איש צוות שעובד איתם כתף אל כתף. אין אצלנו דרג של מנהלים ופועלים. כולם נושאים בנטל. יכול להיות מצב שאני מגיעה לעבוד עם קבוצת בנות מכיתה ט' ואחת מהן תדריך ותשגיח עלי שאני עושה את העבודה כמו שצריך. אין אגו כי אנחנו כל הזמן מסתכלות למעלה למטרה והיא חיזוק החקלאות באמצעות עזרה לחקלאי".

"סידור העבודה נקבע על פי צרכי החקלאים. אנחנו עושות כמעט כל עבודה שנדרשת. גיזום, זמירה, קטיף, עישוב. אין לנו שום אג'נדה במקרה הזה, מה שהחקלאי צריך אנחנו עושות והכי טוב שלנו. הבנות עובדות 5 שעות עם הפסקה של חצי שעה ואחר כך חוזרות לפנימייה ומתחילות את הלימודים. חשוב לי לציין שאחוזי הזכאות לבגרות בכל תכניות רגבים נושקים ל100%. זו תביעה קשה אבל אנחנו ובעיקר הבנות עומדות בה בכבוד. לקראת ערב אנחנו עוברות לחלק השלישי של היום לפעילות החברתית הענפה בפנימייה".

איכות העבודה והמוטיבציה של הבנות עשו להן כנפיים ורגבות מבוקשות מאד בקרב החקלאים. "אנחנו בקשר יום יומי עם עשרות חקלאים, מתעדפות את המשימות ומשתדלות לתת מענה כמה שיותר מהיר. אמנם יום העבודה קצר מפועלים רגילים ולפעמים הבנות קצת יותר איטיות, אבל הן לא ישבו שניה מעבר להפסקה הקבועה ויעשו כל שביכולתן תוך מסירות והקפדה שמביאות ערך לחקלאי עד שהוא מעדיף אותנו על פני קבוצות רגילות. אמר לי מגדל לימון שקטפנו אצלו בחלקה שהבנות קוטפות פחות מיכלים אבל כל מיכל הוא 100% בלי פחת וזה שווה המון".

החקלאי משלם על העבודה?

"בוודאי. יש לנו הוצאות לוגיסטיקה גדולות של צוות ומערך הסעות. כל יציאה כזאת לשטח מתואמת כמו טיול בבית ספר רגיל עם אבטחה וחדר מצב משרד החינוך, כך שהחקלאים משלמים לאולפנה החזר הוצאות אבל הבנות עצמן עובדות בהתנדבות ולא מקבלות שכר ישיר על עבודתן. אין בכלל דיבור על שכר ורוח ההתנדבות מדהימה.

הכל מתוך אמונה בשותפות עם החקלאים, לא כדי להרוויח אלא כדי להכנסלהיכנס איתם מתחת לאלונקה".

קליינשפיז, בשנות ה-40 לחייה, בת מושב קשת, אמא ל-9 וסבתא ל-3 וכשהיא מדברת קשה שלא להדבק בלהט ובאמונה שנושבות ממנה. "החקלאות מלווה אותי מאז שאני זוכרת את עצמי, את כל נעוריי ביליתי במנגו של קשת ואם הייתה מסגרת דומה באותם ימים אין ספק שהייתי הולכת ללמוד בה. זכיתי להקים את המסגרת הזאת לפני 6 שנים כשכאמור הרעיון הוא לגדל את הנוער שלנו, בנים ובנות, מתוך התמסרות למשימה לאומית ראשונה במעלה".

איך דור המסכים, שלא מעניין אותו שום דבר חוץ מטיק טוק וגם שם אין סבלנות לסרטון אם הוא ארוך מ-30 שניות, משתלב בחזון כזה?

"זאת שאלה מצוינת כי זה דור ה"עושה רק מה שטוב לי", אבל האמת שאני והצוות בכלל לא עסוקים בדילמות כאלה. הבנות הצעירות שמגיעות אלינו בכיתה ט' יודעות לאן הן באות. הן מכירות את התביעה המוסרית ואת מטרת העל שלנו והן רוצות בזה. במהלך העבודה אסור להן להתעסק בניידים כי זה גזל. ככה פשוט. מהר מאד הן מתרגלות לזה עד כדי שאנחנו נתקלים בבעיה הפוכה שמנסים לתאם פעילות חברתית לדוגמה דרך קבוצת הוואצאפ הכיתתית אבל מלא בנות לא מגיבות כי הטלפונים זרוקים בחדרים. חלק מהן בכלל מחליפות לטלפונים טיפשים כמו פעם. הטלפונים הם כמובן רק סימפטום אבל הוא מעיד על רוח הדברים. עם ישראל חי והנוער שלנו מצוין. אם רק נעורר אותם ונציב להם את הצרכים הלאומיים הם יקומו ויתגייסו. פשוט לא נותנים, מגישים הכל עם כפית, אין אתגרים. בחרנו להציב לבנות אתגר והן קמות ורבות על המקום להיות אצלנו. זו לא קבוצת פראייריות שהסכימה לעבוד. בקיץ האחרון קלטנו 40 בנות לכיתה ט מתוך 240 והביקוש רק הולך וגדל".

לאיזה כיוונים תתפתחו בעתיד?

"השנה פתחנו 2 מסלולים חדשים. המסלול הראשון הוא לבנות שירות לאומי. משרתות בו 15 בנות אחרי תיכון עובדות ומשלבות לימוד תורה ובחורף אם לא יצאו לעבודה ישתלבו במוסדות החינוך בגולן. ".

"את המסלול השני פתחנו בהתרגשות ועם הרבה תפילות שיצליח. זה מסלול מחקר חקלאי בשיתוף עם חוות היזמות היישומית בגולן אותן מחזיקה היחידה לחקלאות וחדשנות במכון שמיר. יחד עם אוריה רשף מנהל החוות שמוביל את המיזם הזה ביצירתיות וחזון פורץ דרך, בחרנו קבוצת בנות מתוך כיתות ט-י שיצטרפו לעבודה המחקרית בחוות כרגע כטכנאיות ועוזרות מחקר ובעתיד בעזרת ה' הן כחוקרות מן המניין. הכוונה להצמיח את הבנות האלו שיש להן יכולות גבוהות ונטייה לתיאוריה ולמחקר אל תוך העולם הזה שמשלב חקלאות וחדשנות". 

אלו הדברים בקצרה. אנחנו מחברות יחד את כל הפעילות הענפה הזאת ומתפללות שנצליח לחזק את הנדבך החשוב של החקלאות הישראלית שהיא מרכיב קריטי בחוסן הלאומי של עם ישראל".

יצירת קשר עם רכזי תוכנית רגבים בגולן:
לשם רכז עבודה רגבים בנים 052-9463721 נעמה רכזת עבודה רגבים בנות 050-6662302